סטטיסטיקה של נישואין – מצב קיים
הסטטיסטיקה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנושא נישואין, כוללת נישואין שנערכים בישראל בלבד. במסגרת זו נכללים נישואין של יהודים שנערכים ע"י בתי הדין הרבניים, נישואין של מוסלמים ודרוזים שנערכים ע"י בתי הדין השרעיים ונישואין של נוצרים שנערכים ע"י הכמרים המורשים לערוך נישואין.
עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה מתירה רישום נישואין שנערכו בחו"ל במרשם האוכלוסין, גם אם נישואין אלו לא נערכו במסגרת הדתית המקובלת בישראל.
נישואין בחו"ל
החל בשנת 2000 מתקיים בלמ"ס מעקב אחר רישום (במרשם האוכלוסין) של מקרי נישואין שנערכו בחו"ל, ושבהם לפחות אחד מבני הזוג הוא בעל מעמד של תושבות בישראל.
הדוח הנוכחי מציג לוחות הכוללים נתונים על נישואין שנערכו בחו"ל בשנים 2000–2017 ואשר נרשמו במרשם האוכלוסין עד סוף שנת 2018. הנישואין בכל שנה מפורטים לפי מין, גיל, ארץ/יבשת לידה וארץ הנישואין.
להלן מספר הערות שחשוב לקרוא בטרם השימוש בנתונים המוצגים בלוחות. הערות אלו עוזרות להבין את הנתונים המוצגים בלוחות.
- דיווח על נישואין בחו"ל נעשה על ידי אחד מבני הזוג שנישא או על ידי שניהם, באמצעות פנייה לרשות האוכלוסין וההגירה לשם עדכון המצב המשפחתי. זאת בניגוד לנישואין בארץ, שבהם הדיווח לרשות האוכלוסין וההגירה יכול להיעשות הן בהעברת עותק מתעודת הנישואין על ידי המורשים לעריכת נישואין (הרבנות, בית הדין השרעי או הכמרים המוסמכים לערוך נישואין) לרשות האוכלוסין וההגירה, והן על ידי דיווח של בני הזוג. על כן ייתכנו מקרים לא מעטים של נישואין בחו"ל שלא דווחו לרשות האוכלוסין וההגירה ולכן הם אינם נכללים בנתונים המצורפים. אין בידי הלמ"ס הערכה של מספר המקרים הלא מדווחים, אך סביר להעריך שקיים קשר בין שנת הנישואין לשנת הדיווח – ככל שעובר הזמן מספר המקרים הלא מדווחים הולך ופוחת.
- משנת 2006 החלה רשות האוכלוסין וההגירה ברישום של נישאים בני אותו המין. כל הלוחות המצורפים לדוח זה אינם כוללים נישאים בני אותו המין.
- דוח זה מחליף את קודמו: "נישואין של ישראלים בחו"ל 2000–2016". מספר הנישאים בשנים 2000–2016 בדוח זה גבוה מזה שפורסם בדוח הקודם בשל קבלת נתונים על מקרים חדשים שהתרחשו בשנת 2000–2016 ונרשמו ברשות האוכלוסין וההגירה בשנת 2018.
- חלק מהנישואין בחו"ל הם נישואין אזרחיים וחלקם נערכו במסגרת דתית אך אין ללמ"ס אפשרות להבחין ביניהם באופן מוחלט. קיימת סבירות שרוב הנישואין שנערכים במדינות שאין בהן קהילה יהודית אורתודוקסית, למשל קפריסין, הם נישואין אזרחיים. לעומת זאת, במדינות שבהן יש קהילה יהודית אורתודוקסית שמספקת שירותי דת כמו ארה"ב, אי אפשר לדעת אם הנישואין הם אזרחיים או דתיים.
- מקום המגורים של הנישאים בחו"ל אינו בהכרח ישראל. ייתכנו מקרים שבהם מרכז החיים של בני הזוג הוא בחו"ל ("יורדים").
- רשות האוכלוסין וההגירה רושמת נישואין שנערכו בחו"ל אך ורק אם לפחות אחד מבני הזוג הוא תושב ישראל (נמצא במרשם האוכלוסין). במקרי נישואין שדווחו עד שנת 2016, שבהם אחד מבני הזוג הוא תושב ישראל, ידועות התכונות הדמוגרפיות (כמו ארץ לידה, גיל, דת ומין) של בן זוג זה בלבד. לאור זאת, לא יוצגו התכונות הדמוגרפיות של בן הזוג שאינו תושב ישראל בלוחות המצורפים. עם זאת, במקרי נישואין שדווחו לרשות האוכלוסין וההגירה החל בשנת 2017 ושבהם בן הזוג שאינו תושב ישראל קיבל מעמד תושבות בישראל לאחר הנישואין ועד לדיווח עליהם, ידועות התכונות הדמוגרפיות גם של אותו בן זוג, והן מוצגות בלוחות.
- בשנות ה-90, עם גלי העלייה מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה, נוצר מצב שבו לחלק ניכר מהאוכלוסייה לא קיימת אפשרות חוקית להינשא בישראל. הסיבות המרכזיות להיווצרות מצב זה הן:
- דתם של חלק מהעולים ושל בני משפחותיהם הוגדרה "ללא סיווג דת" או "נוצרים".[1] אומנם, לאוכלוסיית הנוצרים הלא-ערבים יש אפשרות להינשא בארץ באמצעות הכמרים המורשים לערוך נישואין, אך לאוכלוסיית הבלתי מסווגים לפי דת לא הייתה כלל אפשרות חוקית להינשא בישראל עד לשנת 2010. החל באוקטובר 2010 קיימת אפשרות לשני בני זוג תושבי ישראל להירשם במרשם הזוגיות בישראל בתנאי ששני בני הזוג הם תושבי ישראל ושניהם רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת.[2] ממועד זה, נכללים הנרשמים במרשם הזוגיות בפרסומי הלמ"ס יחד עם הזוגות שנישאו בישראל. בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית הבלתי מסווגים לפי דת כ-386 אלף נפש, כ-4% מאוכלוסיית ישראל. באותו זמן, אוכלוסיית הנוצרים הלא-ערבים מנתה כ-39 אלף איש, כ-0.4% מאוכלוסיית ישראל.
- גם כאשר שני בני הזוג מוגדרים כיהודים על פי רשות האוכלוסין וההגירה, ישנם מצבים שהרבנות מטילה ספק ביהדותם של בני הזוג ולא מאפשרת להם להינשא בישראל.
- ייתכן מצב שבו אחד מבני הזוג יכול מבחינה חוקית להינשא בארץ, אך בגלל הדת שאליה משתייך בן זוגו אין הדבר מתאפשר (למשל נישואין של יהודי/ה עם בת/בן זוג ללא סיווג דת).
- נציין גם כי קיימים מצבים שבהם לשני בני הזוג יש אפשרות חוקית להינשא בישראל אך הם בוחרים להינשא בחו"ל משיקולים שונים.
[1] יש לציין כי בלמ"ס קבוצה זאת מוגדרת כ"נוצרים לא-ערבים" והם מוצגים בנפרד מהנוצרים הערבים.
[2] ראו כאן: http://index.justice.gov.il/Units/RasamHazugiut/Pages/default.aspx
לכתבה המקורית: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה